פוסט טראומה במדינת ישראל – בין השואה השקטה למציאות החברתית מבוא: השואה השקטה של הלומי הקרב , ד"ר יריב וינצר

סיכום מאמר:

פוסט טראומה במדינת ישראל – בין השואה השקטה למציאות החברתית

מבוא: השואה השקטה של הלומי הקרב

המאמר בוחן את תופעת הפוסט טראומה (PTSD) במדינת ישראל תוך ניתוח היסטורי וחברתי מעמיק. ד”ר יריב וינצר, אסטרטג ומומחה לגישת איפכא מסתברא, מדגיש כיצד מציאות ביטחונית מתמשכת יצרה מצב שבו הפוסט טראומה הפכה לנושא חברתי ולאומי בעל השלכות מערכתיות רחבות. הטראומה חוצה גבולות פרטיים ומשפחתיים ומגיעה עד למוסדות המדינה.

המאמר מציג את פוסט טראומה כפציעה  ולא כמחלה, מתוך גישה הדורשת שינוי תודעתי בתפיסת המערכת כלפי הנפגעים. אירועי 07.10.2023, הידועים כשבת השחורה, חשפו את גודל הבעיה, כשהתקשורת והמדיה החברתית העצימו את הטראומה הציבורית באמצעות חשיפה לתכנים קשים בזמן אמת.

פרק 1: טראומה בישראל – רקע היסטורי והתפתחות התופעה

ישראל היא מדינה המתמודדת באופן מתמשך עם איומים ביטחוניים. המציאות הזו יוצרת קרקע פורייה להתפתחות פוסט טראומה בקרב חיילים ואזרחים כאחד. המערכת המשפטית והבריאותית התמודדה לאורך השנים עם אתגרים בקבלת הכרה רשמית בנפגעי טראומה ובמתן טיפול אפקטיבי.

אתגרים מרכזיים:

• מחסור באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

• בירוקרטיה מסורבלת המובילה לתחושת ניכור בקרב נפגעים.

• עיכובים ממושכים בהכרה ובטיפול בנפגעי טראומה.

פרק 2: התפתחות היסטורית של הפוסט טראומה במלחמות ישראל

בפרק זה מוצגות מלחמות ומבצעים מרכזיים שהשפיעו על עליית תסמיני הפוסט טראומה בחברה הישראלית:

• מלחמת יום הכיפורים (1973): נקודת מפנה בהכרה בצורך בטיפול בפגיעות נפשיות.

• האינתיפאדה השנייה ומבצעי עזה: גידול משמעותי במספר הנפגעים עקב מתקפות טרור.

• אירועי מלחמת חרבות ברזל (07.10.2023): אירוע טראומטי קולקטיבי שהוביל לגל חדש של פניות לטיפול נפשי.

פרק 3: ייחודיות המלחמה הנוכחית והשלכות הטכנולוגיה

ד”ר וינצר מתאר כיצד החשיפה למדיה בזמן אמת גרמה לטראומה משנית בקרב הציבור. תמונות ועדויות טראומטיות גרמו לאנשים לחוות תסמינים נפשיים מבלי שנכחו בשדה הקרב. המערכת הבריאותית התמודדה עם עומסים חריגים של פניות לעזרה נפשית בעקבות החשיפה.

המלצותיו של וינצר:

פיתוח מדיניות רגולציה להפחתת החשיפה לתכנים טראומטיים ברשתות החברתיות, והקמת מסגרות טיפול ייעודיות לנפגעי טראומה דיגיטלית.

פרק 4: טראומה צבאית מול אזרחית

בפרק זה משווה המאמר בין סוגי טראומה שונים. טראומה צבאית מתפתחת בעקבות אירועים לחימתיים, בעוד טראומה אזרחית נגרמת מחשיפה לאירועי אלימות בסביבה האזרחית. ד”ר וינצר מצביע על דמיון בתסמינים כמו פלאשבקים, חרדות והימנעות, אך מדגיש את הפערים בתמיכה הממסדית בין שתי האוכלוסיות.

פרק 5: מערכת המשפט וההכרה בפוסט טראומה

המערכת המשפטית התמודדה לאורך השנים עם אתגרי ההכרה בנפגעי טראומה. חוק הנכים (1959) וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (1970) מהווים אבני יסוד במתן זכויות לנפגעים. עם זאת, קיימים פערי ידע בקרב גורמים משפטיים, המקשים על הוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע הטראומטי לתסמינים הנפשיים.

הצעות ייעול:

• ייעול התהליכים הביורוקרטיים למתן הכרה מהירה לנפגעים.

• שילוב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בתהליכים משפטיים.

פרקי המעשנה: הצעות לשיפור

המאמר מציג שורה של הצעות מעשיות לפתרון הבעיות הקיימות:

1. פיתוח שירותים מותאמים: הקמת מרכזי טיפול בפריפריה ובאזורים מרוחקים.

2. הכשרה מקצועית: הטמעת הכשרות רגישות למטפלים ואנשי משפט.

3. העלאת מודעות ציבורית: יצירת קמפיינים חינוכיים להפחתת סטיגמות.

דיון: עמדותיו של ד”ר וינצר

ד”ר יריב וינצר מבקר את הגישה הנוקשה של המערכת כלפי נפגעי טראומה. לדבריו, החברה הישראלית חייבת לשנות את יחסיה לנושא ולראות בפוסט טראומה לא רק כבעיה רפואית אלא כתופעה חברתית רחבה. וינצר קורא להוביל שינוי מערכתי כולל, המשלב בין חינוך, טיפול ושיקום, כדי לשפר את איכות חייהם של הנפגעים ולהחזיר להם את האמון במערכת הציבורית.

סיכום

פוסט טראומה היא תופעה מורכבת, המשפיעה על רבדים רבים בחברה הישראלית. המאמר מדגיש את חשיבותה של גישה הוליסטית, הכוללת שיפור השירותים הנפשיים, הגברת התמיכה הקהילתית והנגשת מידע ציבורי. אירועים כמו מלחמת חרבות ברזל מחייבים את המדינה להתמודד באופן שיטתי עם השלכות הטראומה, כדי למנוע פגיעה ארוכת טווח בחוסן החברתי והלאומי.

ד״ר (Phd) יריב וינצר, עו״ד ונוטריון,

ניהול משבר משפחתי, אסטרטגיה, גישור, פישור 

נשיא תנועת גיבורים קטנים

נשלח מה-iPhone שלי

yariv@vinzer.co.il

052-3-232223

דואר אלקטרוני

פוסט טראומה במדינת ישראל – בין השואה השקטה למציאות החברתית

השואה השקטה של הלומי הקרב